אפיית מצות

הקמח

דיני קמח לאפית מצות

דיני קמח לאפית מצות

הקמח

הרב שמואל הולשטיין

הרב שמואל הולשטיין

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email
Share on telegram
Share on print
א. נהגו להחמיר שהקמח שממנו מכינים את המצות לליל הסדר, יהיה קמח השמור משעת הקצירה, ויש המחמירים להשתמש בקמח זה לכל המצות הנאכלות בפסח .
ב. יש להיזהר זהירות מרובה בקמח – שלא תיגע בו אף טיפה של מים, ולכן יש לשומרו במקום יבש לחלוטין, ובכך ודאי זוכים לקיים את מצות "ושמרתם את המצות".
ג. אין להניח את שקי הקמח על הרצפה עצמה מפני שלעיתים ישנה לחות המופרשת מהרצפה.
ד. צריך להיזהר שהקמח לא יהיה חם בשעת האפייה, שכן חום עלול לזרז את החמצת הבצק. בזמן טחינת הקמח הוא מתחמם, לכן יש להמתין לכתחילה שלושה ימים מלאים מעת טחינת הקמח ועד לשימוש בו . בשעת הדחק כשאין קמח אחר, ניתן להקל אם שהה לכל הפחות יממה משעת הטחינה .
ה. יש לאכסן את הקמח במקום קריר ומוגן מהשמש. את הובלת הקמח למאפייה רצוי לעשות בלילה או ברכב שחלונותיו מכוסים, ולהמתין זמן מה לפני השימוש בו לוודא שאכן התקרר כיאות .
ו. אין לשבת על שקי הקמח כדי לא לחממם .
ז. בזמן מדידת ושקילת הקמח, לא יגע בקמח בידיו , וימעט בדיבור ליד הקמח שמא יתיז מהרוק שבפיו על הקמח .
ח. ראוי להשתמש בכל שנה בנפה חדשה .
ט. היות וקמח אינו נשרף בתנור בזמן האפייה, ישנו חשש גדול שמא יגע קמח בבצק ולא ייאפה, וכשיטביל בפסח את המצה במשקה עלולים פירורי הקמח שעל המצה להחמיץ. לכן, יש למדוד את הקמח בחדר נפרד מחדר הרידוד והאפייה, והמודד יזהר שלא להתקרב אל הבצק אלא אם כן ניקה עצמו היטב היטב, כך שברור לחלוטין שלא נשאר בידיו ובבגדיו אף פירור של קמח .
י. טוב לומר בזמן המדידה: "לשם מצת מצוה" .